רות (רותי) ורובל ז"ל לבית שניידר – אישה, אם ואחות אהובה על ידי בני משפחתה וכל מכריה,
מימשה בחייה את רוח העמותה שנוסדה ב-2003 ונקראת על שמה. היא ניחנה בחשיבה חיובית ואמונה בלתי מעורערת ברוח האדם וביכולתו להתמודד עם אתגרי החיים.
רות עסקה במשך עשרות שנים בחינוך – תחילה כעוזרת למנהל אולפן לעברית בישראל
ולאחר מכן במסגרות רבות שהקימה ללימודי עברית למבוגרים בארה"ב ובמהלך פעילותה הענפה בארגונים בני ברית ו-ויצ"ו.
במקביל לקריירה שניהלה בתחום החינוך היא התמקדה בפעילות למען הזולת – איסוף תרומות לחינוך ולקהילה, סיוע לילדים יתומים, לנשים מוכות ולמען חולי סרטן.
קרוביה ומכריה של רות זוכרים לטובה את לבה הרחב ואת נדיבותה כלפי הזולת.
היא תמכה באנשים רבים שהתמודדו עם אתגרים ומכשולים, ותמיד הייתה שם עבורם עם יד מושטת ולב פתוח לרווחה. רבים ממי שפגשה במהלך חייה מספרים כי היא העניקה להם את התחושה שהם מיוחדים ויקרים ללבה.
רות לקתה בסרטן המעי הגס בגיל 51, אך המשיכה לחיות באומץ ועם תעצומות הנפש שאפיינו אותה בשנים שלפני המחלה.
גם אחרי שהרופאים הודיעו לה בצער שנותרו לה חודשים ספורים לחיות היא לא נתנה למחלה או לחוסר התקווה להשתלט על חייה והמשיכה בפעילות נמרצת ומלאת אנרגיה לטובת החברה והקהילה.
במהלך שש השנים שבהן נלחמה בסרטן המחלה לא הסיטה אותה מהדרך שאפיינה את חייה מאז ומעולם – לתמוך ולסייע לכל מי שזקוקים לכך.
רחמים עצמיים היו עבורה מחוץ לתחום והמנטרה שהובילה אותה הייתה אהבתה לחיים והדאגה התמידית שלה לזולת.
רוחה האיתנה של רות והחשיבה החיובית שהובילה אותה ממשיכות להשפיע על אנשים רבים ברחבי העולם עד עצם היום הזה. נתינתה הנדיבה של רות לזולת היא שהיוותה השראה בהקמת העמותה על שמה.
