להיות חולה כרוני בעידן הקורונה

מציאות החיים היומיות של חולה כרוני מורכבת מאתגרים והתמודדויות לא פשוטות.
מחלה כרונית פוגעת בחיי השגרה של החולה ושל משפחתו.
פחד וחרדה הן תחושות שכיחות בקרב חולים כרוניים.
החולים מתמודדים עם חוסר ודאות באשר למצב בריאותם והחיים עוברים מטלטלה אחת למשניה.
בשנתיים האחרונות, עקב מגפת הקורונה, החולים הכרוניים קיבלו מעמד חדש ומפחיד "אוכלוסייה בסיכון גבוה".
המעמד החדש אילץ את החולים לנקוט בצעדים שיגנו עליהם מפני הדבקות, יותר מאשר כל אדם אחר בתקופה הנוכחית.
החיים של החולים הפכו, הלכה למעשה, ללא פשוטים. הם נמצאים בסגר וניתוק שאינם נגמרים.
מעבר לבריאות, תחומים רבים נפגעו אצל החולים: עבודה, לימודים והתנהלות מול שאר קרובי המשפחה. המצב שנכפה לא אפשר לחולים לקבל את הטיפולים הפרונטליים ורצף הטיפולי שלהם נפגע.
ההתמודדות עם אתגרים חדשים הביאו את החולים הכרוניים ובני משפחתם לחוות מציאות חדשה ומבלבלת המייצרת יותר חרדה בנוסף לתחושות הבסיסיות המפחידות שמלוות אותם גם כך.
המצב עורר רעש גדול במשרד מבקר המדינה ובאגודה לזכויות האדם שתבעו מהמדינה לא להפקיר את החולים הכרוניים ולהנגיש להם את הטיפול/ תרופות גם בתקפה זו.
המערכת דרשה ודורשת שהחולים הכרוניים יקבלו את כל השירותים הנדרשים ממערכת הבריאות גם בשעת משבר בריאות עולמי.

יש לזכור שחוק ביטוח בריאות ממלכתי, העומד בבסיס מערכת הבריאות בישראל, מושתת על ערכים של שוויון וצדק ולכל החולים בישראל עומדת הזכות לנגישות לשירותי בריאות ולכלל המבוטחים עומדת הזכות לחיות.