יחידת חיבו"ק

חיבור בריאות וקהילה- זהו הרציונל שעומד בבסיס פעילותה של יחידת חיבו"ק.
יצרנו מודל בר-קיימא להנגשת מענים ושירותים בקהילה עבור חולים כרוניים והפגת בדידות למי שלאור מצבם הרפואי ממעטים לצאת מהבית.

כ-75% מאזרחי ישראל מעל גיל 65 מאובחנים כמתמודדים עם מחלה כרונית אחת לפחות. רבים מהם סובלים בנוסף למחלה הפיזית גם ממגפת הבדידות. בצל מחלתם ותנאי חייהם הם ממעטים במפגשים חברתיים ולא מקבלים מענה מספק לצרכים רגשיים. הבדידות שבה הם חיים מציבה מולם אתגרים נוספים: קשר חלקי עם גורמי רווחה, ניהול לא מיטבי של המחלה והטיפולים הנדרשים, קושי בהתמצאות במרחבי הביורוקרטיה של מערכות הרפואה הציבורית ועוד.

כאן אנחנו נכנסים לתמונה ומחברים את המענה המדויק לכל חולה.

יחידת חיבו"ק מעניקה לחולים רבים את הנדבך הנוסף לצד הטיפול הרפואי- מעניקה להם את התחושה שהם לא לבד, שיש אוזן קשבת ויד מכוונת שמסייעות להם. היחידה פועלת על פי רוב בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי בדרוג סוציו-אקונומי נמוך, המאופיינת כבעלת יכולות נמוכות למיצוי זכויות ולהתנהלות עצמית מיטבית.

אנחנו מעניקים ליווי לחולים הכרוניים בעזרתם של סטודנטים מלגאים ממקצועות הבריאות ממגוון תחומים: רפואה, סיעוד, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ועוד. אנחנו יוצרים סינרגיה מעצימה שבה כל הצדדים מרוויחים- מחד, הסטודנטים פוגשים באופן בלתי אמצעי את מגוון הצרכים הפיזיים והרגשיים של המטופל מעבר לצורך הרפואי והפיזי המיידי. מאידך, החולים הכרוניים מקבלים ליווי שמסייע להם לשבור את מעגל הבדידות ומעניק להם מענה מקיף לצרכים הרגשיים והקיומיים. גם הקהילה יוצאת נשכרת מחיבור שכזה, בני משפחה המלווים את החולה מקבלים מענה לצרכים רבים שעולים עקב המחלה וכך מופחת מהם ומהקהילה העומס הטיפולי תוך שיפור איכות החיים של החולה. לצד ליווי זה, במסגרת מרכז למידה המחב"ק של העמותה, אנו מחברים בין סטודנטים למקצועות הבריאות, שעברו הכשרה ייעודית ומוכוונת על ידינו (Know How) – למטופלים במטרה להעניק להם כלים יישומים. 

הסטודנטים הפועלים ביחידת חיבו"ק זוכים למלגות עבור תקופת הליווי, כמו גם להכשרה ומעקב מקצועי מטעם העמותה, תוך מתן מענה רגשי ולוגיסטי לתהליך הליווי של המטופלים במיזם. כך אנחנו מעניקים גם ערך מוסף משמעותי ביותר עבור דור העתיד של המטפלים.

כיצד פועלת יחידת חיבו"ק?
מרבית הפעילות נעשית במסגרת ליווי של "אחד על אחד" (סטונדט.ית – מטופל.ת). בפעילות זו החולה הכרוני זוכה לליווי של סטודנט ממקצוע בריאות טיפולי שמופנה אליו על ידי העמותה. במהלך השנים בנינו מגוון רחב של תוכניות חיבו"ק המותאמות לצרכים העכשוויים של המטופלים ובהתאם לפניות שקיבלנו מהגופים השונים השותפים שלנו. המטופלים המתקבלים למגוון התוכניות יכולים להיות מופנים ממספר גורמים בהתאם לסוג התוכנית: מהמשרד לשוויון חברתי, אש"ל, קופות החולים, בתי חולים, עיריות ועוד. הסטודנט המלגאי נפגש עם המטופל בביתו ו\או יוצר עימו קשר טלפוני ותוך כדי שיחת ההיכרות ממפה את הצרכים המדויקים עבורו בהתאמה אישית. בנוסף לכך וכחלק מתהליך העשייה של הסטודנט עם המטופל, נבחנות דרכי ההתארגנות וההתנהלות בביתו של המטופל תוך הצעת שירותים מתאימים לקבלת מענה. לאחר המיפוי וזיהוי מכלול הצרכים של המטופל, הסטודנט יוצר קשר עם הגופים הרלוונטיים (גורמי רפואה, רווחה, קהילה ועוד) ומסייע בחיבור אליהם תוך דגש על מתן מענה מותאם אישית. במסגרת מרכז הלמידה המחב"ק הסטודנט מלווה ומדריך את המטופל בתוכנית ייעודית ואישית אשר "נתפרה" למידותיו בכדי להניעו לניהול הטיפול העצמי ולשיפור תוצאי הבריאות שלו, 

בעידן הקורונה תחושת הבדידות העצימה ומהווה מגיפה לכשעצמה. בתקופה זו, הסטודנטים המשתתפים בתוכנית מבצעים מגוון פעילויות להפגת בדידותם של אנשים עם מחלות כרוניות ובהם גם קשישים. המפגשים הללו מסייעים לחולה בהפגת בדידותו ומעצימים את התחושה שהוא לא ניצב לבדו מול אתגרי המחלה והטיפול בה. 

דוגמאות לפרויקטים שעשינו בשנים האחרונות במסגרת יחידת חיבו"ק:

  • חיבו"ק בשת"פ עם קופות החולים עבור חולים כרוניים שמרותקים לביתם.
  • חיבו"ק אקטיבי בשת"פ עם אש"ל- ג'וינט ומנהל הסיעוד במשרד הבריאות לאזרחים ותיקים במטרה להניע אותם לנהל אורח חיים בריא ועצמאי.
  • חיבו"ק מושתלים עבור מושתלי מח עצם שהופנו מהמחלקות ההמטולוגיות במרכזים הרפואיים.
  • חיבו"ק לבדידות בשת"פ עם המשרד לשיוויון חברתי ומט"ב, עבור חולים כרוניים חלקם קשישים שחווים בדידות.
  • חיבו"ק תיאום טיפול בשת"פ עם מכבי שירותי בריאות עבור חולים כרוניים, לרוב ללא עורף משפחתי ובמצב סוציו-אקונומי נמוך.

אחרי עשרות פרויקטים מוצלחים של יחידת חיבו"ק בפריסה ארצית רחבה, ברור כי המודל הייחודי והחברתי שיצרנו הינו WIN WIN WIN עבור כל המעורבים: החולים ובני משפחותיהם, הסטודנטים שהם אנשי הטיפול והרפואה של המחר ומערכות הרפואה הציבורית והרווחה בכללותן.

דילוג לתוכן